#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכד. האם הגוים קרוין אדם? 	"לדעת ר""ש אין גוים קרויין אדם. דעת רש""י שלר' מאיר גויים קרויין אדם. דעת ר""ת (בתוד""ה אלא) שגויים אינם קרויין אדם אלא האדם. ודעת ה""ר משולם שגם גוים נקראים אדם, ורק בפורענות דוקא לישראל קורא אדם שאין ראוי לכתוב שם ישראל."	סנהדרין נט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכה. למי נאמרו ומנין 1) מצוות שנאמרו לבני נח ונשנו בסיני<br>2) מצוות שנאמרו לבני נח ולא נשנו בסיני? 	"1) לזה ולזה נאמרו. מדנשנית עבודת כוכבים וגילוי עריות בסיני ואשכחן דענש עובדי כוכבים עלייהו ש""מ לזה ולזה נאמרו.<br>2) לבני ישראל ולא לבני נח. דמדלא נשנית כע""ז ש""מ לא לזה וזה נאמרו. ואין לומר שלבני נח נאמרה ולא לבני ישראל משום דליכא מידי דלישראל שרי ולבני נח אסור."	סנהדרין נט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכו. ליכא מידי שלישראל שרי ולבני נח אסור. וקשה 1) יפת תואר 2) גזל פחות משו""פ 3) שביתה ממלאכה 4) רציחת עוברים? "	"1) שלגויים לא הותרה יפת תואר מפני שאינם בני כיבוש. ופירש רש""י שלא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל, שאף לישראל לא הותרה יפת תואר אלא במלחמה ע""י כיבוש <sup>פג</sup>.<br>2) שגם לישראל אסור לגזול פחות משו""פ. ופירש רש""י (לעיל נז, א ד""ה צערא) שישראל אינו עובר ב'ולא תגזול' כיון שמוחל לו על כך, ונאמר והשיב את הגזילה אשר גזל, ומדויק שרק אם גזל דבר שניתן להשיבו נקרא גזל, וכאן שמוחל הנגזל אינו נקרא גזל שעובר עליו. אבל בגוי אף אם גזל פחות משו""פ דינו למיתה שעבר על גזל ואפי' מישראל שמוחל לו אח""כ.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה ליכא) שהכלל נאמר דוקא בדבר איסור, אבל בדבר מצוה ודאי מצאנו שישראל מצווים לעשות ולנכרי אסור, ולישראל מצוה לשבות.<br>4) כתבו התוס' דאע""ג שישראל פטור על הריגת עוברים מ""מ אינו מותר. וקודם שיצא ראשו שהחיה הורגתו כדי להציל את אמו, בישראל הוה מצוה כדי להציל את אמו ואפשר שאפילו בגוי מותר <sup>פד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פג.  והר""ן פירש שהגויים אינם בני כיבוש היינו שאין זוכין אלו באלו לקנות קנין הגוף זה בזה, ומשום הכי אסורין ביפת תואר דאכתי הויא אשת הכותי חבירו, אבל ישראל הם בני כיבוש שכובשין את הכותים קנין הגוף, והם ממון שלהם, ונפקעה מהם תורת אישות ומותר ללקחה לאשה.
<br>פד.  והא דלגוי אסור לגזול ישראל ואיכא מ""ד דגזל עכו""ם מותר תירץ הר""ן  דהא דמותר גזל של ישראל בנכרי היינו משום עמד והתיר ממונם בגלל עוונות הגויים אבל לא שלא יהיה דין גזל בהם. והא דנאמר לעיל נב, ב אשת רעהו פרט לאשת גוי שאין מיתה ואזהרה לישראל וגוי שבא על אשת ישראל נהרג תירץ הר""ן  שאע""פ שישראל פטור על אשת הגוי אפשר שיש איסורא דאורייתא. וכ""כ התוס' .</span>"	סנהדרין נט.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רכז. 1) מדוע לא כלולים בני ישמעאל ובני עשו בציווי שנאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם 2) ומי חשיב בני קטורה שג""כ הצטוו? "	"1) לתי' ראשון בגמ' משום דמילה לא נשנית בסיני הרי שנאמרה רק לישראל. לתי' שני בגמ' בני ישמעאל לא נצטוו דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. בני עשו לא נצטוו דכתיב ביצחק, ולא כל יצחק.<br>2) רש""י פירש שאברהם הצטווה למול את אותם ששה שנולדו לו מקטורה ולא את זרעם <sup>פה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פה.  והר""ן חלק על פרש""י וכתב שכל יוצאי ירכיה של בני קטורה ג""כ נצטוו, מפני שנולדו לאחר שנצטוה אברהם במילה, שאע""פ שעשו לא נצטוה והיינו משום דמיעטיה קרא.</span>"	סנהדרין נט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכח. אלו שני דמים הוזכרו בסוגיין שאינם קרוין דם? 	דם הקזה שאין הנפש יוצאת בו. דם שרצים.	סנהדרין נט. - נט:		
